יום ראשון, 25 בדצמבר 2016

על הניסים ועל הנפלאות


הוא הגיע בהפתעה, נחת בביתי בצליל שקט,
הייתי מוכנה לו, כי אני תמיד מוכנה.
ובכל אופן הוא הפתיע.
כי הוא אף פעם לא מגיע אלי בחנוכה.



הוא בהיר ולבן, רך ועדין,
הוא נוחת ליד אוזני, לוחש לי את סודו של החורף,
ואני נותנת לו יד עטופה כפפת צמר אפורה, 
והא ביד לבנה וקרה מוליך אותי בעיירת הקסם שלו.


הבתים הקטנים מכוסים בגג לבן, הארובות פולטות עשן אפור שנעלם בשמים הלבנים,
טביעות המגפיים שלי מכערות את היופי הלבן,
אבל הוא מעלים אותן במהירות עם עוד שכבה לבנה עבה יותר,
פסנתר מנגן ברקע, מנגינות על נרות ומכבים, 
וסופגניה גדולה עם גבעה של ריבת תות מתוקה קוראת לי לבוא.


ואני רצה אליה,
לסופגניה החמימה והתפוחה,
היא עוטפת אותי באהבה,
לוחשת לי באוזן על משאלות וניסים.



אני יושבת לידה על השלג הרך, שוקעת בתוך הלבן הזה,
והיא לידי, מספרת לי על הכוח של הרצון, 
על השאיפה להגשים חלום,
על אושר, אהבה וידידות.


ואז הן מגיעות הרבה סופגניות, שמנמנות, תפוחות ומתוקות.
עם ריבת תות נוטפת ואבקת סוכר לבנה כמו שלג,
וכל אחת נושאת את הדגל,
של אושר, שמחה, הגשמה,
של אהבה וידידות.


ואני רוצה לשמור לי את כולן
לנצח.
אבל אז מגיע השעון
והוא דולק, לא להרבה זמן.
וכל זמן שהוא דולק
אני יכולה לתקן.



לתקן את האושר הפגום שלי,
את החלומות שטרם הגשמתי,
לתקן את הידידות,
לתקן את האהבה.


הוא לא ידלק לנצח.
ויבוא היום והנר יכבה,
אבל כשהוא יכבה,
אני אדליק נר אחר,


נר שמאיר ומחמם,
נר רומנטי שמקרב לבבות,
נר של הגשמת משאלות.


אני מורידה מכל סופגניה את הדגלון שלה,
מחברת שתי סופגניות יחד,
תוקעת קיסם,
מוסיפה כובע קטן מחמם,
ויוצאת החוצה,
לבנות את הבובה.


והיא מתבוננת בי,
בובת שלג מסופגניות,
"את יכולה"
היא אומרת לי בשקט
"את רוצה בובה ותהייה בובה"
אני מחייכת אליה,
"גם אם זו בובה מסופגניה חמה"
היא קורצת לי בעין הציפורן שלה,
"אם רוצים אפשר להגשים" היא אומרת
ואני רק מהנהנת.


אם רוצים,
אני תולשת דף ממחברת,
וכותבת,
אושר, שמחה, ידידות אהבה,
ואז הן באות אלי שוב הסופגניות,


"אנחנו איתך" הן אומרות ומחבקות אותי
חיבוק סופגניתי,
אני נמרחת בריבה דביקה,
ואבקת סוכר מתפזרת על החצאית שלי,
מלכלת אותה בכתמים לבנים,
אבל אני מאושרת,


כי הן החברות שלי,
הן יראו לי את הדרך,
בשביל הלבן,
ימתיקו לי את הימים
בתות מתוק,
יפזרו על ימים אפורים
הרבה אבקת סוכר
ויזכירו לי
שאושר זה ענין של מבט.


אנחנו ביחד
עוטפות מתנה,
בנייר עטיפה,
מוסיפות דגלון
של ידידות
ושולחות,


לידידות,
לחברות,
למשפחה,
לקולגות,
לכל אלה שהיו שם,
ועדיין,
כאן.


נותנים תמיד יד וכתף,
מלווים אותי בכל צעד,
נמצאים איתי גם כשאני חושבת
שאני לבד.


היום נר ראשון,
ואני מתחילה את השינוי,
כי חנוכה זה יותר מחג של לביבות
ומסיבות,
חנוכה הוא חג של ניסים,
ובקשה להגשמת משאלות,


אני עוטפת את כל המילים,
את כל הרצונות והשאיפות
בקופסה קטנה,
ושולחת לעצמי,
מתנה.


שתזכיר לי
גם בימים אחרים,
כשהחג יעבור,
והנרות כבר לא ידלקו,
על הסופגניות והדגלונים,
על הבובה,
ועל הרצונות,



על הניסים ועל הנפלאות.


♥ ♥ ♥

גם אני מחלקת דמי חנוכה >
לחצו כאן והורידו חינם את הפרינטבלס שעיצבתי במיוחד עבורכם,
גוזרים, מדביקים לקיסמים ונועצים על סופגניות, 
להשלמת המראה אני ממליצה להפוך את שולחן החג לעיירת שלג קסומה,
מפזרים אבקת סוכר ובונים בובות מסופגניות,
אל תשכחו להכין כובעים וצעיפים,
הנאה מובטחת!

♥ ♥ ♥


הפוסט הזה הוא חלק מספיישל חנוכה מיוחד, בו חברו אלי עוד 8 בלוגריות במחווה של "מעטות נגד רבות" כדי להפיץ רעיונות והשראה לחגיגה, יצירה ודקור ברוח חג החנוכה,
ולהשיב את כבודו האבוד של החג היפה כל כך למרחבי הפינטרסט והאינסטגרם.
אתן לוחמות הגרילה, תעזרו לנו להפיץ את האור בכך שתנעצו.
מי לפינטרסט - אלי :)


חוגגות איתנו:

אפרת יפה - קפה ויפה
דבורה מינדל ♥ Bee Blog
דינה - Chai and Home
נועה קליין - i am on leave
יעל רפופורט- עפיפון
שירה גנני ♥ בתי נר מבטון בשלושה צבעים- אבן נייר ומספריים
שרית נובק - מיספטל
שירה פורר ♥ עששית קסומה לנר - pretty simple life
נועה סטוקליין ♥ חנוכיה מצנצנת וצמחי אוויר - יצירתילי



♥ ♥ ♥

לעוד רעיונות מדליקים ליצירות לחנוכה כנסו ל"רחוב האמן"